רמקולים שקועים
מרגע יציאתו של התינוק מרחם אימו הוא משמיע קול, צליל, אותה תופעה בה מתפשט גל לחלל האוויר. איך נוצר אותו גל בגופנו?
אם נציץ בחלל הפה אל תוך קנה הנשימה נבחין בבית קול (זוג רמקולים שקועים – שפתות הקול) או כפי שאנו מכנים אותם מיתרי הקול. שרירים מתוחים סביב שפתות הקול אחראים על מתיחה ושחרור ליצירת הקולות אותם אנו משמיעים. גובה הקול נקבע על פי עובי, אורך ומצב המתיחה והשחרור של השפתיים, הוא משתנה מאדם לאדם.
רמקול – כאמור, הקול נוצר כתוצאה משינוי בלחץ אוויר על פני ממברנה (קרום, שפתות קול). המתיחה והשחרור של הממברנה יוצרת גלי קול המתפשטים באוויר. הרמקול מדמה את פעולת מיתרי הקול, באמצעות רכיב אלקטרוני מומר אות חשמלי לתנועה אשר מרעידה את הממברנה.
מבנה הרמקול – הרמקול בנוי משלושה חלקים עיקריים בדומה לבית הקול אצל האדם:
= מגנט – מגנט נע אנכית (קדימה ואחורה) בתוך סליל מוליך חשמלית על פי עוצמת הזרם החשמלי המסופק.
= ממברנה – המגנט מחובר מצד אחד לממברנה (מעין דיאפרגמה) ומניע אותה על פי עוצמת הזרם החשמלי.
= מסגרת מתכת – מצד שני, הדיאפרגמה מחוברת למסגרת קשיחה בצורה גמישה על מנת לאפשר לממברנה לנוע בצורה חופשית.
תיבת תהודה – תנועת הממברנה יוצרת גלי קול היוצרים צלילים בתדרים שווים ובמופעה הפוך משני צידי הממברנה, צלילים אלו מבטלים את עצמם (השמע עמום ואף מתבטל). ולכן ייצרו תיבת תהודה שתפקידה לרסן ולבטל את המופע ההפוך ומאפשר לצליל לצאת מכיוון אחד בלבד.
איכות מבנה תיבת התהודה חשובה בבניית רמקולים רצפתיים ו/או רמקולים שקועים. נפח התיבה, איכות העץ מהווים בידוד אקוסטי וישפיעו ישירות על איכות הצליל המופק.
על מנת לספק הנאה אקוסטית לשומע, התפתחו ארבעה סוגי רמקולים הנבדלים בתדר אותו הם מפיקים (תדר השמע של האדם הינו בין 20 הרץ בנמוך ל -20 קילו הרץ בגבוה):
- תווך תדרים מלא – Full range – רמקול המספק צלילים לכל תווך התדרים.
- תווך תדרים נמוך – Woofer – לתדרים מ-40 הרץ ועד כ- 200 הרץ ומשמש יותר כרטט מאשר השמעת מוזיקה.
- תווך תדרים גבוה – Tweeter – לתדרים מ- 5 קילו הרץ עד 22 קילו הרץ.
- תווך תדרי ביניים – Mid-Range – לתדרים שבין הוופר לטוויטר.
הבחירה בין רמקולים שקועים ל- רמקולים רצפתיים תעשה בהתאם למיקום הפיזי בתוך קירות, תיבות תהודה או על הרצפה.
